עורך דין דיני תעבורה דרור סלמן
נהיגה בשכרות | פסילת רישיון | מהירות מופרזת
דיני התעבורה בישראל
פקודת התעבורה משנת 1929 (The Road Transport Ordinance), אשר הייתה החיקוק העיקרי בתחום דיני התעבורה למן הקמת מדינת ישראל, התקבלה בממשלת ישראל בירושה מממשלת ארץ ישראל המנדטורית.
הפקודה כללה:
1. הוראות בסיסיות לגבי רישוי כלי רכב ורישוי נהגים.
2. סעיפי עונשין בצדן של עבירות תעבורה והוראות לגבי בתי המשפט המוסמכים.
מאז קבלת הפקודה מממשלת המנדט, היא עברה אינספור שינויים במרבית סעיפיה. לצד פקודת התעבורה, קיימות תקנות התעבורה שמקורן אף הוא מנדטורי. המטרה העיקרית של התיקונים בפקודה ובתקנות היא לשקף מדיניות של הסדרת התעבורה בישראל כמו גם הפחתת תאונות הדרכים בכבישי הארץ.
כחלק ממגמת ההחמרה, חלו לאורך השנים שינויים כמו הקלה באופן הבאת הראיות על –ידי התביעה במשפטי תעבורה, בהעברת נטל ההוכחה על הנוהג או בעל הרכב המחזיק בו וגם בענישה. בנוסף, השתנו סדרי הדין, באופן שבבית משפט הדן בעבירת תעבורה, ניתן, בתנאים מסוימים, להביא כראיה הודעה בכתב של שוטר או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, חלף עדות עורכי המסמך בבית המשפט. פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים גם היא קבעה נטלי הוכחה וסדרי ראיות המחמירים עם נאשמים בעבירות תעבורה.
בשנת 1981 חל שינוי משמעותי אחר בדיני התעבורה, כשנוצר הליך ברירת משפט, המאפשר לנהג לבחור בין תשלום הקנס לבין הופעה למשפט. כלומר, נאשם לא יוזמן באופן אוטומטי למשפט אלא אם בחר בכך על פני תשלום הקנס. ביחס לנהיגה בשכרות, למן תחילת שנות ה־2000, נערכו שינויים מהותיים הנוגעים להגדרתה ולדרכי אכיפתה של העבירה. בשנת 2005 השתנה מהותית הליך בדיקת החשד לשכרות, לאחר שבית המשפט העליון קבע, על בסיס החוק שהיה קיים אותה עת, כי בקשה לבדיקת דם אינה חוקתית ולא ניתן להכריח אדם לעבור בדיקת דם. בעקבות זאת, החוק השתנה, ובמקום בדיקת דם נעשה מעבר לבדיקת נשיפה אשר נעשית באמצעות מכשיר הינשוף.
בנוסף, במהלך שנת 2005 חוקקה הוראה חדשה אשר מוסרת לשוטר סמכות להשבית ולמעשה להחרים לחודש ימים את רכבו של הנוהג בשכרות ואפילו אין הוא הבעלים של הרכב. בשנת 2010 חל שינוי משמעותי בהגדרת "שיכור" באופן שלגבי נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי, כמות האלכוהול אשר תכניסם תחת ההגדרה היא כמעט אפסית. כחלק ממגמת ההחמרה, תמורה אחרת בדיני התעבורה שחלה בשנת 2010 היא הגדרת הסמכות שניתנה לרשות הרישוי לפסול, בתנאים מסוימים, רישיון נהיגה של נהג אם בנהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך, או שהוא נהג פרוע או מופרע. שינוי אחר בדיני התעבורה משנת 2011 נוגע לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה היידוע כמעשה "פגע וברח", לפיו הוחמר העונש שלצד העבירה ל־14 שנות מאסר לגבי מי שגרם חבלה חמורה והפקיר את הנפגע. כמו כן, נקבעה חובה חדשה לנוסע ברכב המעורב בתאונה להתקשר לגופי הצלה. בנוסף, נקבע כי מי שנפגע בתאונת "פגע וברח" ייכלל בחוק נפגעי עבירה ויהיה זכאי לזכויות שניתנות על פיו.